הגרונטולוגיה הנרטיבית, שגילתה שאנשים זקנים נותנים משמעות לחייהם על ידי כך שהם לומדים לספר את סיפור חייהם, הינה נושא שמתבהר במחקר רק בזמן האחרון. הפסיכולוג מארק פרימן ניסח בשנת 2000 את מה שהוא מכנה: "Narrative Foreclosure", ושאני קורא לו בספרי 'לזרוס לונג בן 213', 'הנרטיב החסום'.
אצל זקנים רבים מתגבשת אמונה שהחיים למעשה הסתיימו. אמונה בלתי ניתנת לערעור, שפשוט מאוחר מדי להכניס בחיים משמעות כלשהי. אדם באופן סובייקטיבי 'מבין' שהגיע לסוף חייו. אין לו סיפור אלטרנטיבי, והוא מעצב ומקבע באופן סופי את סיפור העבר שלו. אצל אותו אדם מבוגר מתגבשת האמונה ששום פעולה שהוא יעשה כבר לא תשנה את סיפור חייו, שהחלק החשוב בחייו מאחוריו ושום דבר לא יוכל לשנות זאת. החסימה הנרטיבית הזו היא הבעיה המרכזית בחייו של המבוגר, ובלי 'שחרור החסימה' אותו אדם לא יהיה מסוגל להסתכל על חייו ולמצוא בהם משמעות, שתעניק לו יכולת פנימית להמשיך.
המצב התקין של האדם המתבגר חייב להיות שונה. לאחר מועד הפרישה אדם חייו להמשיך להביט לאחור ולתת לחייו משמעות. אירועי העבר חייבים להמשיך ולהזין את בניית 'העצמי' של האדם. האופן שבו האדם תופס את עצמו אינו סטטי ואינו חד ממדי. הגרונטולוגיה הנרטיבית, מבחינה זו, דומה לטיפול הנרטיבי המקובל שבו כותבים מחדש את סיפור העבר ומנסים למצוא בו משמעויות חדשות.
נקודת המוצא צריכה להיות שרק בכוחו של שינוי בפרספקטיבת הזמן העתידי של האדם הזקן לחולל שינוי התנהגותי בהווה. נרטיב החיים 'המקורי', זה המוצג על ידי המטופל, וההמשך של הפיתוח שלו, הינו רק כלי עזר. אצל צעירים נשאף לקבל סיפור חיים אמיתי וקרוב להווה ככל שניתן. אצל מבוגרים סיום הסיפור בהווה הוא שם קוד לנרטיב חסום, לתחושת חוסר תוחלת, לאובדן מטרות ולתחושת דיכאון המתדפקת מעבר לדלתו של הזקן.
עוד על עקרונות הטיפול הנרטיבי לפורשים ולזקנים בספר לזרוס לונג בן 213, שיצא לאור בתחילת שנת 2012
ליווי מנהלים והרצאות במסגרת "אור יישומים בע"מ - מכון פסיכולוגי". מחבר: "מגה חיים" והמהדורה הבינלאומית "Mega Life" (קונטנטו דה סמריק, 2011), "מחזור החיים השני" (ספרות עכשיו, 2008)"למות כלכלית ולהישאר בחיים" פרדס,2007), 'לאזרוס לונג בן 213' יעסוק ברפואת העתיד ויצא לאור בשנת 2012. חבר באגודה הישראלית לגרונטולוגיה. אתר המחבר: http://www.benshaul.co.il להתקשרות: benshaul@benshaul.co.il
